יובל דיסקין   /  2005­ - 2011

דיסקין התגייס לשב"כ במאי 1978 והתמנה לרכז בנפת שכם. שם, בסמטאות של מחנות הפליטים, הוא למד על המציאות הקשה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במלחמת לבנון הראשונה הוא שירת בביירות (ב-1982) ובצידון (ב-1983), ובאוגוסט 1990 התמנה לראש מחלקת סיכול טרור וסיכול ריגול באגף הערבי והאיראני.

תפיסת הסכסוך של דיסקין השתנתה עוד קודם לחתימה על הסכמי אוסלו, עקב דיונים בנושאי ביטחון שקיים עם הפלסטינים. בשנים 1997-1993 השקיע דיסקין רבות ביצירת קשרים חשאיים עם ראשי שירותי הביטחון הפלסטיניים ועם שירותי המודיעין הירדניים והמצריים.

במאי 1997 התמנה דיסקין לתפקיד ראש מרחב ירושלים והגדה המערבית בשב"כ, תפקיד שמילא עד יוני 2000. במהלך השנים הסוערות הללו ביצעה הזרוע הצבאית של חמאס שורה של פיגועי התאבדות כדי להכשיל את תהליך השלום. דיסקין עמד בראש המבצע להשמדת התשתיות הצבאיות של חמאס ביהודה ושומרון. ביולי 2000 התמנה לתפקיד סגן ראש השב"כ ובמאי 2005 לראש השב"כ.

בתקופת כהונתו כסגן ראש השב"כ פיתח דיסקין יחד עם מקביליו בצה"ל את תורת הסיכול המשולב למניעת פיגועים, בייחוד בידי מחבלים מתאבדים המכונים "פצצות מתקתקות". יש הסבורים כי הוא הביא את תורת "הסיכול הממוקד" לדרגת שלמות.

לאחר פרישתו מהשב"כ במאי 2011, נקלע דיסקין למרכז תשומת לב של התקשורת הישראלית והבינלאומית בשל הביקורת החריפה שהשמיע על המדיניות  של הממשלה הנוכחית כלפי הפלסטינים.

שומרי הסף

אברהם שלום בנדור  |  אבי דיכטר  |  כרמי גילון  |  יובל דיסקין  |  עמי איילון  |  יעקב פרי        

מועמד לפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר