אבי דיכטר   /  2000­ - 2005

לאחר שהשתחרר מסיירת מטכ"ל התגייס דיכטר לשב"כ עבד כמאבטח תקופה קצרה ולאחר מכן חזר ארצה והוצב במרחב דרום, שבתחומו נמצאת רצועת עזה המועדת לפורענות. בשנת 1992 הוא כבר היה ראש מרחב דרום וניהל כמה מהמבצעים הנועזים של השב"כ, ביניהם חיסול "המהנדס" ב-1996. בעקבות רצח רבין שימש דיכטר ראש אגף האבטחה בשב"כ לתקופה קצרה. ראש הממשלה אהוד ברק, שהיה קודמו בתפקיד מפקד סיירת מטכ"ל, קידם אותו במאי 2000 לתפקיד ראש השב"כ כיורשו של עמי איילון. זמן קצר לאחר מכן פרצה אינתיפאדת אל אקצה העקובה מדם.

הכשרתו הצבאית של דיכטר שירתה אותו נאמנה. דיכטר היה משוכנע בצדקת דרכו ולעתים היה  קר וחסר רחמים, אבל כמי שנטמע בקלות באוכלוסייה הערבית הוא גם הכיר בערכו של מודיעין אנושי. הוא נחל הצלחה בתקופת ברק ופרח בתקופת אריאל שרון, כאשר זה התמנה לראשות הממשלה. הוא ושרון היו אנשים מעשיים, ודיכטר מעולם לא אולץ להצדיק את דרכי הפעולה שבהן בחר, לא משנה מה מידת הדיפלומטיות או הכוחניות שלהן. מרחב התמרון הזה היה חשוב ביותר לנוכח האלימות הקיצונית שאפיינה את האינתיפאדה השנייה. אף על פי שישראל ספגה אבידות רבות, נמנעו ממנה אבדות רבות עוד יותר בזכות דיכטר ומגוון השיטות שנקט כדי להילחם במחבלים ולחסל את הטרור.

אולי השיטה השנויה ביותר במחלוקת הייתה מדיניות הסיכולים הממוקדים שלו, שהושתתה במידה רבה על החיסול המוצלח של יחיא עיאש. מספר הסיכולים הממוקדים הלך וגדל בתקופתו של דיכטר, והמדיניות זכתה לתמיכתה המלאה של ממשלת שרון. באותה תקופה הרחיב דיכטר את תפקידו של מנגנון איסוף המודיעין למניעת התקפות, והוא היה אחד היוזמים של חומת ההפרדה, כיוון שסבר כי היא תמנע ממחבלים להגיע למטרותיהם בישראל.

שומרי הסף

אברהם שלום בנדור  |  אבי דיכטר  |  כרמי גילון  |  יובל דיסקין  |  עמי איילון  |  יעקב פרי        

מועמד לפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר