עמי איילון / 1996 - 2000
עמי איילון לא צמח בשב"כ. הוא הובא לארגון כדי לשקמו לאחר הכישלון הקשה ביותר בתולדותיו - אי-היכולת להגן על ראש הממשלה רבין מהתנקשות.
איילון גדל בקיבוץ, שם הצטיין בכדורגל על אף שנחשב ל"נמוך מדי". חבריו נוהגים לומר שמפאת קומתו הקטנה הוא חש דחף מוגזם לפצות על כך בכושר גופני עילאי.
איילון, בניגוד לקודמיו בתפקיד, הגיע לשב"כ היישר מהצבא, שם היה קצין מעוטר. כלוחם צעיר בשייטת 13 הוא זכה בעיטור הגבורה, העיטור הגבוה ביותר שניתן בצה"ל, על חלקו בפשיטה האגדית על האי גרין נגד מתקן של הצבא המצרי בשנת 1969. על אף פציעתו הקשה במתקפה הוא חזר ליחידה ובסופו של דבר פיקד עליה. במהלך שנות ה-70
בתחילת שנות ה-80 הוא פיקד באופן אישי על צוותי צוללנים באינספור פשיטות על מתקנים פלסטיניים על חופי לבנון. ב-1992 התמנה איילון למפקד חיל הים בדרגת אלוף.
המוניטין של השב"כ היה מרוסק בעקבות רצח רבין, לכן החלט ראש הממשלה פרס להכניס אדם מחוץ לארגון כדי שיעזור להשיב אליו את אמון הציבור. מבחינתו איילון היה בעדיפות הראשונה לתפקיד. לא רק שהוא היה גיבור מלחמה נערץ, אלא שהוא גם היה מפקד קשוח ודבק במטרה והיה לו מוניטין של אדם ישר, גלוי לב ואף חד לשון שאומר דברים כהווייתם, בין אם הם לפקודיו או למפקדיו, אך יותר מכול הוא היה יוצא שייטת שבע קרבות.
מטרתו העיקרית של איילון כראש השב"כ הייתה שיפור תחום אבטחת האישים. לפני רצח רבין החברה הישראלית הייתה פתוחה מאוד והייתה גישה חופשית יחסית לפוליטיקאים מכל שדרות החברה. ההתנקשות שינתה את המצב. לפתע הפכו קברניטי המדינה למטרות, ונדרשו להם שכבות הגנה רבות. איילון קיבל את המשימה ליישם את המהלך הזה.
במהלך חמש שנות כהונתו של איילון הוא ניהל מלחמה חסרת פשרות בטרור, בעודו משרת תחת שלושה ראשי ממשלה: שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק. ולמרות זאת, על אף שנחשב לראש השב"כ השמאלני ביותר, הוא הטיח בראש הממשלה אהוד ברק ממפלגת העבודה את הביקורת הקשה ביותר. לאחר פיצוץ שיחות השלום בוועידת קמפ דיוויד בשנת 2000 רווחה האמונה שלפיה ברק הציע לערפאת הכול, ושרק עקשנותו של המנהיג הפלסטיני מנעה מהשניים להגיע להסכם שלום. איילון ניפץ את המיתוס הזה בטענה שברק הגיע לפגישות לא מוכן והתעמר בערפאת במקום לנהל אתו משא ומתן. איילון טוען גם שערפאת לא תכנן את האינתיפאדה, אלא כי מדובר בהתפרצות עממית שנבעה מתסכול מתמשך של הפלסטינים.
שומרי הסף
מועמד לפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר